בשם חופש הביטוי והיצירה: "גם אני מיקי רוזנטל". הצטרפותכם למכתב תמיכה

קראתי כמוכם שמשפחת עופר הגישה תביעה של שלושה וחצי מיליון שקל נגד מיקי רוזנטל בעקבות הסרט  "שיטת השקשוקה", ואני רוצה לחלוק אתכם את התחושות הראשונות שעלו אצלי:

1.      מי שהגיש תביעה כזו רצה לסתום לרוזנטל את הפה.
2.      מי שהגיש את התביעה הזאת רוצה לסתום ככה גם את הפה שלי.
3.      אין מצב שאני משאיר את מיקי רוזנטל לבד.

אני לא חבר של מיקי רוזנטל. פגשתי אותו פעמיים בחיים.
בפעם הראשונה כשבא לעזור ולחשוב איך להסביר לכבלים שחשוב לכבד את זכויות היוצרים של במאים ותסריטאים. הופתעתי, כי חשבתי אז שיש לו מה להפסיד.
בפעם השניה נפגשנו כשהיה צריך לפתוח כמה דלתות כדי להשיג את המטרה הזאת. הכתף שלו היתה אחת הראשונות שפגשו את הזכוכית.

אני מכיר כצופה גם את סדר היום העיתונאי של רוזנטל ואני מתרשם שהוא חשוב.  
אני יודע שמותר לתבוע על הוצאת דיבה ולשון הרע ואני מכבד את זה.
אבל אני יודע גם איך מערכת המשפט עובדת.

עד שיגמרו להתברר מאות הפרטים שמרכיבים את התביעה יעברו שנים. רוזנטל ייאלץ בינתיים להוציא את כל כספו על הגנה משפטית, הוא ומשפחתו לא יישנו בלילה, כי עד שזה לא ייגמר, תלוי מולם איום של שלושה וחצי מיליון שקל. בשביל משפחת עופר ההוצאות המשפטיות האלה הן כסף קטן.

בשלב הזה אין לי מושג מה צריך לעשות ואיך, חוץ מזה שהתקשרתי למיקי רוזנטל להגיד לו שאני לידו. (ולא "מאחוריו"). אתחיל לברר.

אני מאמין שזה צריך להפוך כמה שיותר מהר ל "אנחנו": לא רק במאים ולא רק תסריטאים. כל מי שחרד לחירות שלו כאדם לשמוע ולהשמיע. כל מי שלא מוכן לעמוד מהצד כשמנסים לסתום פה במדינה הזאת עם כסף.

אני מאמין שצריך לצאת מסר ברור, נחוש וחד- משמעי: מי שמנסה להטביע עם כספו את מיקי רוזנטל בגלל שהוא העז לפתוח עליו את הפה צריך לדעת שמיקי רוזנטל לא עומד שם לבד. 

מי שחושב כמוני מוזמן לפנות ל:  gam.ani.miki@gmail.com 
אשמח אם תפיצו את הקריאה הזאת הלאה. 

אורי ענבר